רש"י על שבת קמ״ב ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קמ״ב ע״ב:ג׳ רש"י על שבת קמ״ב ע״ב:ה׳ »

4 מָעוֹת שֶׁעַל הַכַּר — מְנַעֵר אֶת הַכַּר, וְהֵן נוֹפְלוֹת. הָיְתָה עָלָיו לִשְׁלֶשֶׁת — מְקַנְּחָהּ בִּסְמַרְטוּט. הָיְתָה שֶׁל עוֹר — נוֹתְנִין עָלֶיהָ מַיִם עַד שֶׁתִּכְלֶה.

פירוש רש"י על שבת קמ״ב ב:ד׳

4 לשלשת - שום דבר מיאוס כגון רוק או צואה:

5 מקנחה בסמרטוט - ולא יתן עליה מים דסתם כר של בגד הוא ובגד שרייתו במים הוא כבוסו:

6 היתה - לשלשת זו על כר של עור דלאו בר כיבוס הוא:

7 נותן עליה מים עד שתכלה - ומיהו כיבוס ממש לא והואיל וסתם כרים וכסתות רכים נינהו שייך למימר בהו כיבוס בעורות רכין ומיהו שרייתן לא זהו כבוסן וכן מפורש בזבחים בפרק דם חטאת:

« רש"י על שבת קמ״ב ע״ב:ג׳ רש"י על שבת קמ״ב ע״ב:ה׳ »